<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תקמ"ט</h1>
<h2>דף פד:</h2>
שליחותייהו קעבדינן מידי דהוה אהודאות והלואות. ובגיטין פרק בתרא אי הכי גזילות וחבלות נעביד שליחותייהו במילתא דשכיחא וכו'. וקשיא לי דאין דנין דיני קנסות בבבל והא אמרינן בהגוזל קמא ההוא גברא דגזל (פדא) [פדנא] דתורי מחבריה כרב בהו ולבסוף אהדרינהו למרייהו אזל לקמיה דרב נחמן אמר ליה זילו שומו ליה שבחא דאשבח. אלמא רב נחמן שהיה מבבל דן דיני גזלות. ואע"ג דמסקינן התם האי גברא גזלנא הוא ובעינא למיקנסיה הא לאו מיהדר אלא מה דפריך רבא סוף סוף גזילה הוא וקאמ' הדרא בעינא דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה אבל אקרן מיחייב מן הדין דהיתירא עדיף דמשכח ליפרוך אקרנא אמאי מחייב ליה הא אין דנין דיני גזילות בבבל. וטובא אשכחן דדנין אותן בבבל דחזינן בפרק הגוזל בתרא דחנן בישא דגזל גלימא ודייניה רב הונא. נרשאה גנב סיפרא ודייניה אביי. דבשלמא אחבלות לא קשיא לן אע"ג דאמרי' חנן בישא תקע ליה לחבריה ודייניה רב פפא התם נמי בושתיה לחודיה אבל נזק לא וכי (אמר) [אמרי' אין] דנין דיני חבלות בכולהו נזק ורב פפא דלית ליה דרב נחמן דאמר בושת אינה נגבה דשלח ליה רב נחמן לרב חסדא חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל. אלא גזילות קשיא. ואומר ר' דהא דאמרי' אין דנין דיני גזילות הני מילי כגון קרקע והשביחה קרן ודאי מחזירי' בבבל. אבל שבח שצריך שומא אין מחזירין בבבל משום דאין בני בבל בקיאין בשומא דקרקע אינה נגזלת וצריך להחזיר הפרדות אבל שאר גזילות דנין. ועוד בחזקת הבתים משכחינן טובא ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא היינו גזילה כדאמרי' היכי דמי מחאה פלניא גזלנא הוא כו'. וכן עיקר.
